הוספת לוחות, מפות, איורים ותרשימים לעבודה האקדמית ולטקסט האקדמי בכלל, מטרתה לבסס ולהמחיש את טיעוניו של הכותב, והיא מיועדת רק לשם כך. את הפריטים אפשר להציג בגוף הטקסט או בנספחים בסופו.
חשוב להשתמש בתבונה ובאופן מבוקר בפריטים אלו כך שיתרמו לדיון. למשל, השימוש במפות חשוב כאשר הן יכולות לתרום להמחשת טענה גאופוליטית או להצגת מהלכי מלחמה, דרכי מסחר וכדומה, כאשר אלה הם נושא העבודה.
לפניך 5 כללים חשובים לאופן הוספת הפריטים הללו לעבודה האקדמית:
1# הוספת מספור
יש למספר כל לוח, טבלה, תרשים, מפה, איור וכדומה.
לדוגמה: איור 1, טבלה 2, מפה 4, תרשים 8.
2# הוספת כותרת
לאחר כתיבת מספר הפריט, כפי שהוצג לעיל, הקפידו לכתוב כותרת.
זכרו: אין לשים נקודה בסוף הכותרת.
דוגמה לכותרת של מפה
מפה 4: המסחר של אשור העתיקה בתחילת האלף השני לפני הספירה
3# הצגת מקרא
יש להציג לכל פריט מקרא מדויק (לא תמיד יש צורך בכך). חשוב לשים לב בלוחות ובתרשימים כי יחידות המידה מצוינות (באחוזים, בקילומטרים, במעלות וכולי). אם אין מספיק מקום להצגת המקרא כולו, אפשר להוסיף פרטים בהערות שוליים.
4# ציון המקור
יש לציין את המקור שממנו נלקחו הנתונים בתחתית הלוח, המפה או התרשים (מתחת להערות, הרלוונטיות לאמצעי ההמחשה, אם יש). יש לעשות זאת לפי כללי הרישום הנדרשים. אגב, יש לציין גם את מקורו של כל נספח לעבודה.
5# התייחסות בגוף הטקסט
חייבים להתייחס אל התרשימים, אל המפות, אל האיורים וכולי בגוף הטקסט.
ולבסוף, הערה חשובה: ייתכן שהכללים שצוינו לעיל, אינם נהוגים בחוג שלכם. בררו מהם הכללים הנהוגים אצלכם ונהגו לפיהם.
בהצלחה רבה!
לקבלת טיפים וכללים נוספים בכתיבה אקדמית היכנסו מכאן לבלוג שלי
דפנה גלייזר-אמיר, מומחית לעריכה לשונית של טקסטים אקדמיים http://www.iedit.co.il/
